צמחי מרפא – הסתכלות כללית

כשניגשים לטפל בצמחי מרפא ישנן שתי דרכים רווחת:

• נורמטיבית: לחפש נוגד דלקת כתחליף לתרופות או כחיזוק להן או בדומה לכל פעולה תרופתית אחרת.
• הוליסטית מקצועית: להעזר בצמחים בכדי לחזק פעולות פיסיולוגיות או למתן אותן וכן כדי להשיג מטרות בריאותיות אחרות כגון ניקוי איבר, הזנה ועוד.

הגישה הראשונה אמנם יכולה לעתים להקל ולאפשר אף הפחתה או החסרה של תרופות או תרופות. היא אף תעשה זאת ללא תופעות לוואי. אבל! האבל העיקרי הוא שכך אנחנו לא פונים לשורש הבעיה ולכן מחליפים תלות בתלות במקום לגייס לחיינו פתרון של קבע. כזה שישאיר אותנו יותר בריאים ופחות תלויים בטיפול תמידי להרגיש טוב.

טיפול הוליסטי ניגש לבריאות ולחולי באופן שונה. השאיפה היא לעודד את יכולותיו הנפלאות של הגוף לרפא את עצמו, לעזור לו ולא להחליפו.

כשניגשים לטפל באופן שכזה צריך קודם להבין את המחלות בהתאם. במקום לחפש איזו תרופה מתאימה לאיזו מחלה, אנו מחפשים להבין מה המחלה הזו מנסה ללמד אותנו? מה היא מבטאת? אילו מערכות חלשות אצל האדם מונעות ממנו להשתקם? מה בהרגלי החיים מדרדר אותו?

כשמבינים את המצב ניתן להציע טיפול מתאים.

כמה דוגמאות נפוצות:

דוגמא ראשונה:

אחת הסיבות למחלות שונות (כולל מחלות מפרקים מסוימות) הינה ספיגה של מרכיבי מזון לא מפורקים לגמרי. מרכיבי מזון לא מפורקים לגמרי שנספגים בדם מהווים עבור הגוף גורם זר. נוכחות שכזו יכולה להעיר מנגנוני חיסון שונים. מרכיבים אלה עלולים לשקוע במפרקים במישרין ובכל מקרה זה אומר שמרכיבי מזון אלה לא משרתים אותנו. כלומר, המצב גורם למחסור תזונתי.

אחת הסיבות לכך יכולה להיות אכילה מהירה מדי! לאכול בנחת וללעוס את המזון עד דק (או כמו שהרמב"ם נהג לאמר – לשתות את האוכל) חיוני לספיגת מרכיבי מזון שימושיים לגוף. סיבה אחרת הינה שחומצת הקיבה לא מיוצרת כראוי. מתח גורם לכך לאורך זמן, תרופות שונות ונפוצות בשימוש תורמות לבעייה זו (סותרי החומצה למיניהם – לדוגמא: מאלוקס, מפחיתי הייצור של חומצת הקיבה – לדוגמא: נקסיום / אומפרדקס), מחסורים במרכיבים שנדרשים בכדי ליצור חומצת קיבה (ויטמינים ממשפחת B למשל) וכו'.

טיפול דורש תזונה איכותית ולעתים תוספי מזון רלוונטיים שמהם הגוף יוכל לייצר את חומצת הקיבה, אך המרכיב החשוב ביותר בתהליך: צמחי מרפא! ישנם צמחים רבים שיכולים לתרום למצוקה זו. המכנה המשותף שלהם: הטעם המר. מסתבר שהטעם המר של צמחי מרפא בעל תכונה שמעודדת ייצור חומצת קיבה. שימוש מושכל בצמחים מרים, מעודד ייצור חומצת קיבה ואז אין צורך להמשיך – כל עוד הגוף ניזון ולא ישקע מחדש, הייצור ימשיך לבד. מי שפעם הגיע לתת-חומציות בקיבה עלול לחזור לשם בעתיד ולכן צריכים לשמור על עירנות ולחזור על הבדיקה מדי פעם.

דוגמא שניה:

אצל חלק מחולי דלקות מפרקים הגורם המזיק הינו חומצת שתן Uric Acid. חולים אלה במחלה הקרויה גאוט (או שגדון בעברית) בד"כ סובלים מנפיחות וכאב בבוהן הגדולה של הרגל. אך זה בד"כ לא נשאר רק שם. האתגר כאן זה להפחית את ייצור חומצת השתן (בד"כ בעיקר בעזרת תזונה מתאימה) ובמקביל לעודד הרחקה יותר יעילה של חומצת השתן. הצמח המוצלח לשם כך מוכר מאוד – סלרי ! אכילה של גבעולי סלרי תעזור, אך הגרסה המקצועית נעזרת במצוי של זרעי סלרי למטרת הטיפול. שימוש מושכל בזרעי סלרי (ויש עוד צמחים מגוונים שיכולים לעזור לפי צורך) תרגיע את מצב המפרקים תוך זמן קצר ותוכל לשמור מפני התקפים עתידיים, אם נשמור על התזונה המתאימה.

דוגמא שלישית:

פסולת שמצטברת ברקמות מהווה סיבה טובה למשקעים במפרקים ולהיווצרות דלקות (שנועדו לא פעם בדיוק בשביל לפרק משקעים בעיתיים ברקמות). הפחתת חשיפה למזהמים סביבתיים (כגון חומרי הדברה במזון, חומרי צבע / מרקם / טעם מלאכותיים במזון, זיהום סביבתי ממתכות שונות ושאר מריעין בישין), יכולה לעזור. גם טיהור אוויר הבית עם מטהר אוויר מקצועי, מעבר למגורים באזור יותר נקי סביבתית ובחירה של מזון אורגני יכולים להיות מאוד חכמים. עד שנעבור ונשנה, וגם אם עשינו זאת כבר – עדיין יש צורך לפנות את הפסולת שכבר הצטברה. שימוש בצמחי מרפא מטהרים שמעודדים את פעולת אברי הניקוי (כבד, כליות ועור בעיקר) ומניעים את הפסולת מהרקמות החוצה עשויה מאוד לקצר את הסבל.

יש צורך להתאים את הצמחים למצבכם. אך דוגמא אחת לסבר את האוזן: שורש של שן ארי. צמח נפלא זה ידוע ביכולת שלו לנקות באופן נפלא את הכבד. איבר מרכזי זה במערכות הניקוי מתפקד טוב בהרבה לאחר צריכה מסודרת של צמח חשוב זה.

לסיכום:

זכרו את ההבדל בגישות. וודאו שאתם נעזרים בהרבולוגיה הוליסטית מחושבת. זה לא אומר שאין מקום גם לעזרים מקלי תסמינים (פליאטיביים), אך הם לא יכולים להיות הטיפול הבלעדי.

מאת: חן פרופסורסקי, מומחה לנטורופתיה ורפואה סינית http://naturopath.co.il