ביוסימילאר – 10 שאלות ותשובות

בעשורים האחרונים אנו עדים לצמיחתו המהירה של שוק התרופות הביולוגיות, ובמקביל, עם תום הבלעדיות של חלק מהתרופות האלה, גם לפיתוחן של תרופות דומות ביולוגיות, המכונות תרופות ביוסימילאר.

לתרופות ביוסימילאר יש פוטנציאל לייעל ולאפשר חיסכון בעלויות עבור מערכת הבריאות, כמו גם להגדיל את נגישותם של מטופלים לטיפולים ביולוגיים. עם זאת, היות שזוהי רק תחילת דרכן של התרופות הביוסימילאריות, דרוש ניסיון נוסף כדי לפתח את מסגרת המדיניות הנכונה לשימוש מושכל בהן.

משמעות מורכבותן של התרופות הביולוגיות היא שלא ייתכנו להן העתקים זהים, ולכן החלפה אוטומטית (ע"י רוקחים או רופאים), אינה הולמת עבור תרופות ביולוגיות, כולל תרופות ביוסימילאר, כיוון שהדבר עלול לפגוע בבטיחות המטופלים. לכן, כל החלפה בין תרופה ביוסימילאר לבין התרופה הביולוגית המקורית, או בין תרופות ביוסימילאריות אחרות, צריכה להיות נתונה אך ורק לשיקול הקליני של הרופא המטפל עבור כל מטופל אידווידואלי ועל סמך ראיות מדעיות.

כיום אין נתונים קליניים מספיקים על מנת להבין את ההשלכות ארוכות הטווח של המרות והחלפות בין תרופות המקור הביולוגיות לבין תרופות הביוסימילאר שלהן (תרופות דומות). לכן יש לקבוע אמצעי מדיניות סבירים על מנת לשמר את זכותו של הרופא לבחור את התרופה שלדעתו תתאים בצורה הטובה ביותר למטופל שלו.

חשוב שלמטופלים יהיה המידע אודות התרופות אשר מייעצים להם לקחת ושהם ידונו בכך עם הרופא המטפל.

משרד הבריאות הגדיר נוהל ברור בנושא תרופות ביוסימילאר (נוהל 127). עיקר הנוהל קובע כי אין לבצע חלופה אוטומטית של תרופה ביולוגית בתרופת ביוסימילאר ע"י המוסד הרפואי (קופת החולים).
עוד נקבע בנוהל כי בתחילת הטיפול יקבע אם המטופל יקבל את תרופת המקור הביולוגית או את תרופת הביוסימיאר. במרשם יהיה רשום שמה המסחרי של התרופה (המקור או הביוסימלארית) ותאריך תחילת הטיפול, ואלה יופיעו באופן קבוע על כל המרשמים העתידיים. זאת מתוך מטרה למנוע החלפה תוך כדי טיפול.

10 שאלות נפוצות ותשובות

 

1. מהו ההבדל בין תרופה כימית לתרופה ביולוגית?

תרופה כימית מבוססת על מרכיב פעיל, שהינו מולקולה קטנה המיוצרת בתהליכים של סינתזה (הרכבה) כימית. בעוד שתרופה ביולוגית מבוססת על רכיבים ותהליכים המופקים מן החי. לרוב, התרופות הביולוגיות מבוססות על מולקולות גדולות המחקות חומרים שונים בגוף, כגון אנזימים, נוגדנים והורמונים. הן מורכבות מחלבונים, מסוכרים או מחומצות גרעין, ולעיתים אף מרכיבים חיים, כגון תאים ורקמות. לדוגמא, תרופה ביולוגית לסוכרת מבוססת על רכיב פעיל המחליף את החלבון החסר למטופל על מנת לייצר אינסולין.
המחקר הביו-רפואי נמצא בחזית המדע כיום, ומהווה תקווה חדשה למציאת תרופות למחלות שנותרו עד כה חשוכות מרפא.

2. מהו ההבדל בין תרופה ביולוגית לתרופת ביוסימילאר?

תרופות ביוסימילאר מתבססות על פיתוח מנגנון דומה, אך לא זהה, לתרופת המקור הביולוגית, הן מבחינת המרכיב הפעיל והן מבחינת מנגנוני הפעולה של התרופה. מכאן עלה הצורך בהגדרתן של התרופות המהוות תחליף לתרופה ביולוגית כתחליף דומה, או ביוסימילאר (Bio-Similar).

3. מדוע התפתחו תרופות ביוסימילאר?

תרופות חדשניות נכנסות לשוק לאחר תהליך מחקר ופיתוח ארוך, מורכב ויקר מאוד, במוערך כיום בכ- 1.5 מיליארד דולרים. בשל כך מוענקות להן הגנות שונות של בלעדיות לתקופה קצובה המאפשרת ליצרניות להחזיר את השקעתן. כשתמה תקופת ההגנה, תרופות גנריות רשאיות להיכנס לשוק, על מנת לאפשר תחרות. כך קורה גם בתחום התרופות הביולוגיות: בשנים האחרונות תמו תקופות הבלעדיות של מספר תרופות מקור ביולוגיות, והחלו להיכנס לשווקים ברחבי העולם תרופות הביוסימילאר הראשונות.

4. כיצד מעריכים את בטיחותן, איכותן ויעילותן של תרופות ביוסימילאר?

עקב אופיו המורכב והשפעתו המשתנה של המרכיב הפעיל בתרופה ביולוגית (ראו שאלה 2), תרופת ביוסימילאר נדרשת למבחנים נוספים מעבר למבחן השקילות הביולוגית. עליה להראות תוצאות דומות בהשפעה על הגוף ובהשפעתו של הגוף על התרופה. בנוסף לכך ישנם מבחנים רבים, ביניהם פרה-קליניים וקליניים, הנערכים בשלבי הפיתוח והייצור וכן נהלים ותקני ייצור מחמירים המבטיחים את איכותה ובטיחותה של התרופה.

5. מדוע ישנו צורך בהליך רישום נפרד ובפיקוח ספציפי על תרופות ביוסימילאר?

ככלל, תהליך רישום קפדני חיוני לבטיחות המטופל. אופיין של תרופות ביוסימילאר מחייב תשומת-לב מיוחדת לכל אישור שיווק של תרופת ביוסימילאר, על מנת להבטיח שאין הבדלים משמעותיים בינה ובין תרופת המקור מבחינת בטיחות, איכות ואפקטיביות, וכן שתרופת הביוסימילאר אכן תפיק תוצאות דומות לתרופת המקור. הליך רישום ייחודי זה כבר הוקם ברשות הרגולטורית של האיחוד האירופי ונמצא בשלבי התהוות בארצות הברית. נוהל 127 של משרד הבריאות (מרץ 2014, עדכון 1 מאי 2016), מסדיר סוגיות רגולטוריות ופרקטיות העולות מכניסתן של תרופות ביוסימילאר לשוק, כגון החלפה אוטומטית, תיווי, מעקב תרופתי ואקסטרפולציה של התוויות. בנוסף, הנוהל מסדיר את הרכבה ואופן פעולתה של הוועדה המייעצת בנושא תרופות ביוסימילאר (ועדת אד-הוק).

6. כיצד מעניקים שמות לתרופות ביוסימילאר כך שיזוהו עם תרופת המקור, אך לא יטעו את המשתמשים בהן?

נושא הענקת השמות לתרופות ביוסימילאר נמצא במחלוקת, עקב השפעתו הישירה על בטיחות המטופל. ככלל, תרופות מקור מזוהות לפי שני שמות: שמן המסחרי ושמן הגנרי. השם המסחרי מתייחס אך ורק לתכשיר עצמו, כאשר השם הגנרי הינו שם מדעי בינלאומי הניתן לתרופה על פי המרכיב הפעיל שבה, והינו ייחודי עבור כל מרכיב פעיל. במידה שתרופות ביוסימילאר יתוייגו באותו השם הגנרי, בדומה לתרופות הגנריות (הזהות לתרופות המקור הכימיות מבחינת המרכיב הפעיל), תהיה לכך השפעה על האופן בו רופאים ורוקחים יחליפו בין הטיפולים בתרופת המקור לתרופת הביוסימילאר, ועקב כך גם השפעה ישירה על בטיחותם של המטופלים.

7. האם ניתן לעקוב אחר השימוש בתרופות ביוסימילאר על מנת לוודא את בטיחותן?

כן, אך זה תלוי בהחלטה לגבי הענקת השמות לתרופות ביוסימילאר ובתיווי שלהן. נושאים אלו נתונים להחלטותיה של הרשות הרגולטורית האחראית על הרישום והפיקוח של תרופות בכל מדינה. בישראל, נוהל 127 של משרד הבריאות, קובע כי תכשיר ביוסימילאר יסומן באופן חד-ערכי על מנת להבדילו מתכשירים ביולוגיים אחרים ובכדי לאפשר ביצוע מעקב אחר תופעות לוואי.

8. האם ניתן להחליף כל תרופה ביולוגית בתרופת ביוסימילאר?

אופיו המורכב של הרכיב הפעיל אינו מאפשר להתייחס אל תרופת הביוסימילאר כאל זהה לחלוטין לתרופת המקור. בנוסף, מבחני השקילות הביולוגית הקיימים עבור תרופות כימיות, אינם מספיקים על מנת להוכיח שקילות ביולוגית בין תרופת ביוסימילאר לתרופת המקור הביולוגית. כיום, המדיניות הקיימת המדינות המפותחות, לרבות במערב, הינה שלא לאשר מדיניות גורפת של החלפה אוטומטית בין תרופה ביולוגית לתרופת ביוסימילאר ללא אישור הרופא/ה המטפל/ת. בישראל, משרד הבריאות אינו מאפשר החלפה אוטומטית, ומתיר למוסד הרפואי לבחור בין תרופת המקור לתרופת הביוסימילאר בתחילת הטיפול בלבד.

9. כיצד מבססים את ההחלטה להוסיף לתרופת ביוסימילאר התוויות שלא נבחנו במחקרים קליניים בתרופה זו?

בשל ההבדלים בין תרופת המקור הביולוגית לתרופת הביוסימילאר, לא ניתן להניח שתרופת הביוסימילאר תהיה יעילה ובטוחה לשימוש עבור כל ההתוויות להן מאושרת לשימוש תרופת המקור הביולוגית. ניתן לבצע אקסטרפולציה של התוויות עבור תרופת הביוסימילאר כאשר ישנן הוכחות מספקות מבחינה מדעית לשמירת הבטיחות והיעילות של תרופת ביוסימילאר עבור התוויות אלו. בארץ, בקשה לאישור אקסטרפולציה של התוויות עבור תרופות ביוסימילאר נבחנת אך ורק במקרים מיוחדים, ומתנית בכך:
א) שההתוויה נבחנה במבחנים קליניים ומאושרת לשימוש עבור תרופת המקור הביולוגית.
ב) שמנגנון הפעולה של המרכיב הפעיל בתרופת הביוסימילאר זהה לזה של תרופת הייחוס.
ג) שיעילותה ובטיחותה של תרופת הביוסימילאר מוכחת עבור כל אחת מן ההתוויות של תרופת המקור הביולוגית.

10. מהם התנאים הנדרשים ליצירת מסלול רגולטורי מבוסס-מדעית עבור רישום תרופות ביוסימילאר?

יצירת מסגרת רגולטורים ייעודית לתרופות ביוסימילאר, בנפרד מן המסגרת הקיימת עבור תרופות גנריות.

דרישה להצגת שקילות ביולוגית בין תרופת הביוסימילאר לתרופת הייחוס הביולוגית, מבחינת מנגנון הפעולה, אופן מתן התרופה, המינון והפוטנציה, וכן הבנה עמוקה של המאפיינים הביולוגיים והביו-כימיים של תרופת הביוסימילאר.

דרישה להצגת שקילות בין תרופת הביוסימילאר לתרופת הייחוס הביולוגית, מבחינת הבטיחות והיעילות של התרופה, שתוצג באמצעות מבחנים ייעודיים.

דרישה להערכת הפרופיל האימונולוגי של התרופה טרם שיווקה, על פי קריטריונים בינלאומיים (כגון מספר הולם של נבדקים המאפשר גילוי הבדלים בסוג ובשיעור התגובות האימונולוגיות), וכן לאחר שיווקה, ביחס לתרופת הייחוס הביולוגית.

יצירת מנגנונים להבטחת הפצה, מרשם ושימוש בטוחים בתרופות ביוסימילאר, כגון הענקת שם ייחודי לתרופת ביוסימילאר, תיווי התרופה הכולל שם מסחרי, חיוב הגשת תוכנית ניהול סיכונים עבור כל תרופה, הקמת מערך מעקב וניטור תרופתי בדגש על תרופות ביוסימילאר, והפצת מידע על שימוש בטוח בתרופות ביוסימילאר בקרב רופאים, רוקחים ומטופלים.

המידע מוגש באדיבות חברת פייזר