מיניות ומפרקים

מיניות ומפרקים

פעילות מינית הינה אחת ההנאות הגדולות שבחיים אך כשיש דלקת מפרקים, יכולת ההנאה הזו נפגמת לא מעט.
קישיון המפרקים והכאב הנלווה עשוי ליצור הפרעה בתפקוד המיני, אך גם מצב הרוח, התחושה של שינוי בגוף, העייפות הרבה הנלווית למחלה, התרופות הניתנות לטיפול בה והקושי התפקודי הכללי עלולים להביא לירידה בתכיפות קיום יחסי המין ולקושי להנאה מהם.
המחקר מראה כי למעלה משליש מהלוקים בארטריטיס מדווחים על קושי ניכר בקיום יחסי מין וכעשרה אחוזים מוותרים עליהם לחלוטין.
מתברר כי קיום יחסי מין לא רק שאינו מפריע ללוקים במחלה אלא שהוא עשוי להיות פתרון: בעת קיום יחסים אנו משחררים אנדורפינים – חומרים טבעיים נוגדי כאב ואנקפלינים משפרי מצב רוח טבעיים שמקלים על קיום היחסים ונותנים תחושה טובה ורעננה לאחריהם.
הלוקים בדלקת מפרקים מדווחים על מגוון של בעיות בתפקוד המיני הכוללים בין היתר :
• ירידה בחשק המיני.
• כאב בעת קיום יחסים וקושי פיזי במציאת תנוחה נוחה.
• קושי בעוררות המינית – המתבטאת בזקפה לקויה אצל הגבר או ביובש נרתיקי אצל האישה.
• תחושה של העדר משיכה: האישה או הגבר מרגישים שאינם מושכים ואינם ראויים לקיום יחסים.
• כאב לאחר קיום יחסי מין, באברי המין או בגוף.
• קושי בהגעה לאורגזמה או תחושת הנאה מופחתת בהגעה לאורגזמה.
• ירידה בתחושת המגע ובהנאה ממגע.

חשוב לדעת שהבעיות הללו הינן נפוצות מאוד ועלולות לנבוע מהמחלה האוטו-אימונית עצמה, מהתרופות הניטלות לטיפול בה, ממצב רוח דיכאוני או מחרדות המלוות את המחלה פעמים רבות, מקושי עם המראה והתחושה הגופנית בכלל והמינית בפרט.
פעמים רבות אני נתקל במטופלים שלא מדברים על המיניות עם הרופא שלהם וחבל – קודם כל כי מדובר באינפורמציה רפואית שחשוב לרופא לדעת עליה, היות וזה יכול לשנות את גישתו לחומרת המחלה וכן כי יש הרבה מה לעשות כדי לשפר את המיניות ואת התפקוד המיני.

אז מה עושים?

חשוב להבין כי ביחסי מין יש הרבה יותר מהפגשת אברי המין והגעה לאורגזמה. אחד האתגרים הוא שיקום האינטימיות ולא רק היכולת הטכנית לקיים יחסים. לרוב אימוץ של מין איטי יותר, הדרגתי יותר, עם תקשורת פתוחה בין בני הזוג עשויה לשפר מאוד את ההפרעה המינית. חשוב שבני הזוג ימצאו דרכים איך כן לתפקד ומה כן ניתן לעשות יחד על מנת ליהנות בצוותא. חשוב להסביר לבת או בן הזוג מה מפריע ולא "לשמור בבטן" – רק בעזרת דיאלוג פורה ניתן להתגבר על קשיים מעין אלה.
מחלת המפרקים לרוב לא פוגעת באברי המין, אך התופעות הפיזיות, קישיון המפרקים והקושי להישען עליהם, הירידה בגמישות הגוף, תחושת הנכות והירידה בביטחון העצמי, יחד עם הקשיים הרגשיים הנוספים כל אלה תורמים להתהוות בעיות בתפקוד המיני ואם מוסיפים לכך את מגוון תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, שקשה איתו אך בלתי אפשרי בלעדיו, הרי שיש צורך בהתגברות על מכשולים בכל מה שקשור לתפקוד המיני. הרעיון הוא למצוא מה עובד עבורם ומאפשר את האינטימיות. עיקר העניין הוא לקבוע זמן לאהבה ולתכנן את הזמן הזה היטב. פעמים רבות יש צורך לנוח לפני קיום יחסים ולמצוא זמן מתאים. מטופלים רבים מתארים שקשה להם מאוד לקיים יחסים בבוקר בגלל קישיון המפרקים, אך גם בלילה לא אפשרי בגלל עייפות רבה. לכן פעמים רבות מציאת זמן אחר הצהריים תוך דאגה למקסימום נוחות ופרטיות, עשוי להקל על קימום וקיום היחסים. פעמים רבות יש צורך בעזרה של עזרים למין: כריות בגדלים שונים, שימוש בעזרים כמו ג'ל סיכה, ויברטור ובמקרים של קושי ניכר יש גם נדנדות וכיסאות מיוחדים לאפשר תנוחות המקלות על אי הנוחות ומאפשרות למצוא תנוחה נוחה.
מטופלים רבים מתארים כי מקלחת או אמבטיה חמה (אפשר יחד….) לפני יחסים מקלה עליהם מאוד, אחרים לוקחים תרופות נוגדות כאב ודלקת ממש לפני היחסים, על מנת להתגבר על כאב הכרוך בהם. שימוש בכריות חימום ו/או בסדין חימום חשמלי עשוי גם הוא לסייע.
שימוש בעיסוי לפני, במהלך, או במקום יחסי מין עשוי לשפר מאוד ההרגשה ולהביא לתחושת הנאה ורווחה.
והעיקר – קביעת קצב איטי יותר, הדרגתי יותר תוך התמקדות במה שטוב וכיף עשוי לסייע ולגשר על הפערים והקשיים. חשוב מאוד להיות יצירתיים, תוך שימוש מתמשך בניסוי וטעייה עד למציאת דרך המלך להנאה ולשליטה.

אם יש בעיות בזקפה ניתן לדבר עם רופא המשפחה או הרופא המטפל ולהשתמש באחד מכדורי העזר לזקפה: ויאגרה, תרים, סיאליס או לויטרה.
אם למרות הניסיונות בכל זאת יש בעיה – מומלץ מאוד לפנות לטיפול במרפאה לבריאות מינית.
רשימת המרפאות והמטפלים ניתן למצוא בכתובת: www.itam.org.il
בהצלחה !

ד"ר יצחק (צחי) בן ציון, פסיכיאטר וסקסולוג מומחה, מנהל המרפאה לבריאות מינית, מרכז רפואי "סורוקה" ופסיכיאטר מחוז דרום שרותי בריאות כללית