כאמור, ילד שחלה בדלקת מפרקים ניצב מול אתגר. עליו להמשיך ולהתפתח, לשאוף קדימה ולמצות את יכולותיו בצל מחלה מגבילה ומכאיבה שגם לא תמיד נראית לעין לסביבתו ולחבריו.
להלן סקירת שלבי ההתפתחות על פי התיאוריה הפסיכוסוציאלית של אריקסון, עם דגשים הנוגעים לאתגרים הניצבים בפני ילד שחולה בדלקת מפרקים. יש לזכור שכמעט בכל השלבים, לילד יש צורך להשתייך, להתפתח באופן נורמטיבי בדומה ככל שניתן להתפתחות חבריו. על ההורים והסביבה, החברתית והרפואית להבין את צרכיו בכל שלב ולאפשר לו ככל שניתן להתקדם למרות המחלה.
על פי אריקסון יש חשיבות רבה לקשר ההדדי שבין האדם לסביבתו. לדידו ההתפתחות מתקדמת על פי קריטריון אישי חברתי המתמקד ביחסי הגומלין של הפרט והסביבה. אריקסון הציע 8 שלבי התפתחות על פיהם האדם למעשה ממשיך ומתפתח כל חייו. נעסוק כאן בחמשת השלבים הראשונים הנוגעים לילדות ולגיל ההתבגרות.
כל שלב למעשה מהווה "תקופה מכריעה" לצורך למידת רכיב חשוב באישיות (תכונה או התנהגות). בכל שלב עומד קונפליקט מרכזי שיש לשאוף לפתרון יעיל ובונה שלו כדי לרכוש את התכונה העומדת במרכזו. כאשר הילד מאובחן כחולה בדלקת מפרקים, הדבר מוסיף על האתגרים הקיימים בכל שלב ויש לשוחח עימו ולהבין את רגשותיו וקשייו, לשאוף ולאפשר לילד "לפתור" את הקונפליקט המרכזי העומד בפניו בשלב זה בצורה טובה ומקדמת למרות המחלה. יצוין עוד כי במידה והגורמים המטפלים בילד, הורים או צוות רפואי, מבחינים כי הילד נמנע מפעילויות שהינן תואמות גיל על פי שלבי ההתפתחות, כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי או משפחתי כדי לסייע לו.
שלב ראשון – אמון לעומת חשד
בשנה הראשונה התינוק תלוי לחלוטין בהוריו. גישת ההורים אליו והטיפול בו משפיעים על הרכיב האישיותי "אמון בסיסי" היכולת לתפוס את העולם כמקום בטוח ויציב ואת בני האדם כאנשים שאפשר לסמוך עליהם. האמון מתפתח כתוצאה מאיכות וטיב היחסים עם הדמויות המטפלות. משילוב של דאגה רגישה לצרכי הילד לתחושה איתנה של אמינות אישית. האמון בהן מוכלל על יתר בני האדם ועל הילד עצמו. כך הוא יחוש שגם האחרים וגם הוא עצמו טוב ויכול לסמוך על עצמו. כל תינוק חווה בשלב הזה חוויות חיוביות ושליליות מפני שהאם לא יכולה לספק תמיד ומייד את כל רצונותיו, מכאן הוא מצוי בקונפליקט בין אמון לחשד. ככל שיחווה יותר חוויות חיוביות יתפתח אצלו אמון, יחד עם זאת מידה מסוימת של חשד חיונית לקיום. בהקשר של תינוק עם דלקת מפרקים, קבלה של התינוק, על האתגרים הכרוכים במחלתו ומתן טיפול מסור ותשתית אופטימית יסייעו לתינוק לרכוש אמון באנשים ובעצמו.
שלב שני – אוטונומיה לעומת בושה – גיל שנה עד שלוש.
התינוק מתפתח מוטורית ושכלית ופחות תלוי בהוריו. שולט יותר בתנועותיו, מתחיל להבין ולדבר. יכולות אלה מעוררות אצלו תחושת אוטונומיה ועצמאות. מפתח רצונות משלו ומבקש לספק אותם. תחושה של מסוגלות עצמית – “אני יכול לעשות בעצמי” הקונפליקט המרכזי הוא בין תחושת המסוגלות לבין הספק והבושה. אובדן השליטה העצמית ופיקוח יתר מצד ההורים תיצור נטייה מתמשכת של ספק. לאור האמור הילד החולה בדלקת מפרקים ישאף לעשות דברים בעצמו ועל ההורים לחפש עם הילד פעילויות ולאפשר צורך זה במקומות שבהם ניתן על מנת שהילד יוכל לחוש מסוגלות.
שלב שלישי – יוזמה לעומת אשמה – גיל שלוש עד שש
מתעוררת סקרנות כלפי העולם שבאה לידי ביטוי בשאלות וביוזמות שהילד מפעיל על סביבתו. המשחק מאפשר הפעלת יוזמות שונות מעין "הכנה" ליוזמות בעתיד. על ההורים לעודד סקרנות ויוזמות, בתנאים הנכונים, על מנת לעודד התפתחות אדם פתוח, סקרן ויוזם. הטלת הגבלות רבות מידי עלולה לגרור התפתחות מצפון נוקשה המעורר רגשי אשם.
שלב רביעי – חריצות לעומת נחיתות – גיל שש עד 12
גיל בית הספר היסודי, מעגל חברתי מתרחב. דרישות מחייבות יותר. הילד רוצה לעשות דברים שהחברה מעריכה כחשובים. הישגים מוערכים. בהתאם לכשרים גופניים, קוגניטיביים רגשיים וחברתיים.
כאשר הילד מצליח הוא חש יכול. בעל ערך עצמי גבוה. הרגשה זו מהווה כוח מניע לצורך השגת הכרה והערכה בזכות מה שהוא מייצר. תגובות הסביבה משפיעות על רגשותיו ומחשבותיו של הילד לגבי אופן ביצוע המטלות ומכאן על ערכו העצמי ותחושת המסוגלות שלו. על הסביבה להדגיש יחד עם הילד החולה את כישוריו, יכולותיו ולהציב בפניו אתגרים בתחומים שאינם קשורים למחלה על מנת שיוכל לחוות הצלחות.
שלב חמישי – זהות לעומת טשטוש זהות – גיל ההתבגרות
בגיל ההתבגרות המשימה המרכזית של המתבגר היא גיבוש זהות אישית. עליו לבחון את ההזדהויות הקודמות שלו, ורכיבי האישיות שרכש ולברר מה מתאים לו, מה הוא עצמו לצורך בניית זהות אישית.
כלומר היכולת של אדם להעריך את תכונותיו, כוחותיו, חולשותיו לקבלם ולהחליט כיצד הוא מתמודד איתם. כמו כן דעותיו והשקפת עולמו. חיפוש זהות הוא תהליך אקטיבי. המתבגר מתרחק מהוריו ומחפש את קרבת בני גילו כדי לענות על השאלות. החברים מהווים דגם להתנהגות ומשוב. דרך דעתם הוא לומד על עצמו. תהליך גיבוש הזהות מלווה בתלות בדעת הקבוצה. מתנהג כמו כולם כדי לדעת במה הוא שונה וייחודי. בהמשך משתחררת התלות כדי לגבש זהות ייחודית. שלב זה מהווה חיפוש עצמאות. גם ההורים וגם המתבגרים חוששים וחווים לעיתים קונפליקט של תלות עצמאות היוצר חרדה אצל מתבגרים רבים.
חווית העצמאות מאפשרת למתבגרים ללמוד על עצמם הצלחות וכישלונות מלמדים אותם על תכונותיהם, כישוריהם ודרכי התמודדותם. בשני השלבים הללו חשוב למצוא, עבור הילד המתמודד עם דלקת מפרקים, קבוצת השתייכות של ילדים ומתבגרים נוספים שמתמודדים עם מחלה דומה.
בכל השלבים על הסביבה להימנע מגוננות יתר ולנקוט בגישה של איפשור והתאמה של האתגרים לצורך התפתחות אופטימלית של הילד במצב הקיים. כמובן, שיש לעשות זאת תוך הכרה בקשייו הרגשיים של הילד, הכלה, מתן לגיטימציה לתחושת השוני אל מול הדגשת כוחותיו ויכולותיו, כך יוכל לגבש לעצמו זהות המכירה במגבלות אך מעריכה את הייחודיות, האומץ והיכולת שבו.
הכותבת הינה דפנה ויספלד MSW, טיפול זוגי, משפחתי ואישי
שתף/י:
