כאבי מפרקים הינם בעיה שכיחה מאוד באוכלוסייה הבוגרת, ונדירה יותר בקרב ילדים וצעירים. הסיבות לכאבי מפרקים רבות, לדוגמא חבלה למפרק, שחיקה של סחוסי המפרק, נזק או קרע בגידים וברצועות באזור המפרק. בין היתר כאב מפרקים יכול להיות ביטוי לדלקת מפרקים. דלקת מפרקים כוללת קבוצת מחלות בהן הכאבים במפרק לא נגרמים בשל חבלה או נזק "מכני" למבנה המפרק, אלא כתוצאה מדלקת במפרק (או מפרקים). גם כאן יש חלוקה ברורה בין דלקת במפרק (או לעיתים, מספר מפרקים) שיכולה להיגרם על ידי הצטברות גבישים שונים (גבישי חומצה אורית או גבישי סידן שונים) או על ידי הפרעות במערכת החיסונית או מחלות בהן הגוף תוקף את עצמו (מחלות אוטו-אימוניות). במחלה אוטו-אימונית מערכת החיסון של המטופל מסיבה שאינה ברורה "תוקפת" את הרקמות במפרקים וגורמת לדלקת ונזק למבנה המפרק – לשכבה הפנימית של המפרקים (סינוביה), גידים, רצועות, סחוס ולעצם עצמה. כאב ונפיחות של המפרקים המעורבים עם הגבלה בתנועה הם הביטוי השכיח בדלקות מפרקים. עם הזמן וללא טיפול הדלקת תגרום לנזק ניכר ובלתי הפיך למפרק, הפרעה תפקודית והגבלה בניידות. דלקת מפרקים על רקע הפרעה חיסונית אינה מחלה אחת אלא קבוצת מחלות הנקראת גם מחלות רקמת חיבור. רקמות חיבור הם תאים ורקמות שמהוות מין "שלד" לכל רקמה ואיבר בגוף. מסיבה זו למחלות אוטואימוניות עם הפרעה במערכת החיסונית קוראים גם מחלות "רקמות חיבור"[1]. לקבוצה הזו שייכים דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), זאבת אדמונתית רב מערכתית (לופוס)
(Systemic Lupus Erythematosus), סקלרודרמה, טרשת מערכתית בעברית (Systemic Sclerosis), מחלה על שם שיוגרן (Sjogren’s syndrome), דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic Arthropathy), דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing Spondylitis), דלקת שרירים (Polymyositis, Dermatomyositis), קבוצה של דלקות כלי דם (Vasculitis), ועוד. הערכה ומעקב, קביעת אבחנה וטיפול במחלות האלו מתקיים במרפאות ראומטולוגיות[2].
[1] Connective tissue diseases (CTD)
[2] ראומטולוג הינו מומחה ברפואה פנימית שעבר התמחות בתחום הספציפי של מחלות ראומטיות הנקרא ראומטולוגיה
[1] Connective tissue diseases (CTD)
[1] ראומטולוג הינו מומחה ברפואה פנימית שעבר התמחות בתחום הספציפי של מחלות ראומטיות הנקרא ראומטולוגיה
אצל רופא המשפחה
במקרים בהם מיחושים במפרקים הם עקביים או התקפיים ומלווים בנפיחות, חום מקומי, אדמומיות, רגישות במישוש והגבלה בתנועה, וכמובן שאם מיחושים במפרקים מלווים בסימנים כלליים כגון חום, חולשה, ירידה במשקל, פריחות, שיעול ודומה, רופא המשפחה יחשוד בדלקת מפרקים או מחלה אוטואימונית רב מערכתית (סיסטמית). לאחר בדיקת המטופל, רופא המשפחה יפנה את המטופל לבדיקות מעבדה כולל ספירת דם, בדיקות כימיה, ומדדי דלקת כגון שקיעת דם (Erythrocyte Sedimentation Rate, (ESR ובדיקות חלבון תגובתי C
(C-reactive protein, CRP), בדיקות אימונולוגיות ראשוניות כמו גורם ראומטואיד (Rheumatoid Factor, RF) ונוגדנים נגד גרעין התא (anti-nuclear antibodies, ANA). לרוב, רופא המשפחה יציע טיפול להקלת הכאבים ויפנה את המטופל לבדיקת ראומטולוג.
אצל הראומטולוג
אבחנת דלקת מפרקים דורשת ידע מעמיק בקבוצת מחלות מסובכת זאת, בדיקה גופנית דקדקנית, שימוש בבדיקות דם מגוונות, ושימוש מושכל ובעת הצורך בבדיקות הדמיה (צילומי רנטגן, צילומי אולטרסאונד [Ultrasound, US], טומוגרפיה ממוחשבת [Computed Tomography, CT], מיפוי עצמות, תהודה מגנתית [Magnetic Resonance Imaging, MRI], ועוד. הטיפול בדלקת מפרקים כולל בדרך כלל תרופות המחלישות את פעילות מערכת החיסון על מנת למנוע ממנה להמשיך לתקוף את המפרקים ואיברי מטרה נוספים. על הראומטולוג לקבוע בוודאות קיומה של מחלת מפרקים או מחלת רקמות חיבור, יעריך את חומרתה ומעורבות איברים נוספים ויתחיל טיפול בהתאם. במידה ותהיה מעורבות חוץ מפרקית, יקיים התייעצות עם מומחים ממקצועות נוספים.
התחום הראומטולוגי, התפתח והתקדם מאד לאורך השנים, באמתחתו של הראומטולוג, נמצאים כיום תרופות רבות ויעילות מאוד לטיפול בחולה הסובל מדלקת מפרקים.
כאמור, דלקת מפרקים עלולה לפגוע באיברים נוספים, כל סוג מחלה ומאפייניה, אך באופן כללי ניתן לציין מעורבות עורית, עיניים, כליות, כלי הדם הקטנים, ולעיתים נדירות יותר הלב, הכבד, מערכת העיכול ואף מערכת העצבים.
מערכת הנשימה
מערכת פחות מוכרת לציבור כאיבר מטרה של מערכת החיסון בחולים עם דלקת מפרקים היא מערכת הנשימה. נכון להיום ידוע שקיים קשר הדוק בין מחלות רקמת חיבור לבין מחלות ברקמת הריאה, גם ללא רקע של עישון או חשיפה לחומרים מזיקים. לכל מחלה מסוג מחלות רקמת חיבור שכיחות, נטייה וחומרה משלה, אך באופן כללי ניתן לומר שכמחצית (!) מהחולים עם מחלות מפרקים דלקתיות ומחלות רקמת חיבור עלולים לסבול ממעורבות ריאתית. לדוגמא, אם נעשה בדיקת CT חזה ל- 100 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) נגלה שבכ- 50% מהם תהיה מעורבות ריאתית בצורת פגיעות ריאתית שונות, למזלנו רק לכ- 10-20% יש פגיעה ריאתית משמעותית קלינית הגורמת לתסמינים כגון קוצר נשימה במאמץ או במנוחה, שיעול יבש, כאבים בחזה בעת נשימה עמוקה או שיעול. לעומת זאת, בסקלרודרמה השכיחות גבוהה יותר של מעורבות ריאות וכ- 50% מהחולים צפויים לסבול במרוצת הזמן מפגיעה ריאתית כלשהי, כאמור 15-20% יסבלו ממחלת ריאות עם תסמינים. הפגיעה יכולה להיות עד כדי כך חמורה שלעיתים חולים חשים קשי נשימה בכל מאמץ קטן, עייפות וחולשה גוברת ואף מגיעים לצורך בשימוש בחמצן ואף וצורך בהשתלת ריאות.
אז מה עושים??
נקודות חשובות לבריאות ואריכות ימים בהקשר של מחלות רקמת חיבור והקשר למחלות ריאה:
אם מופיעים כאבים, נפיחות והגבלה בתנועה של מפרקים (ללא חבלה) מלווים בקישיון בוקר (המפרק נוקשה ביקיצה ו"משתחרר" כעבור למעלה מחצי שעה) – יש לגשת לרופא המטפל לבדיקה גופנית והמשך בירור לפי הצורך.
- חולים שאובחנה אצלם דלקת מפרקים או מחלת רקמת חיבור צריכים להיות במעקב סדיר של מומחה בתחום על מנת לקבל את הטיפול המותאם, היעיל והבטוח ביותר.
- חולים בדלקת מפרקים או מחלות רקמת חיבור צריכים לעבור לפחות בתחילת המחלה בדיקות נשימה מקיפות ולעיתים גם הדמיה של בית החזה (צילום חזה או CT, תפקודי נשימה, אקו לב), על מנת לשלול (או לאשר) קיום מעורבות ריאתית.
- חולים עם דלקת מפרקים או מחלות רקמת חיבור ומעורבות ריאתית צריכים להיות מופנים לרופא ריאות להערכה, בירור, טיפול ומעקב. הטיפול בחולה מתבצע על ידי צוות רב תחומי הכולל בדרך כלל ראומטולוג, רופא ריאות ומומחה להדמיה.
- "דגלים אדומים" למעורבות ריאות הם שיעול יבש טורדני, הופעת קשי נשימה במאמץ ועייפות לא מוסברת. שימו לב לציפורניים שלכם! כאשר יש מעורבות ריאתית מתקדמת, הציפורניים מקבלות צורה מתעגלות דמוי "זכוכית שעון", מצב הנקרא בעברית התאלות (Clubbing). החולים בדרך כלל לא שמים לב לתהליך זה הקורה בגופם כיוון שהוא קורה באופן איטי ביותר, אבל כשמראים להם את זה, הם שמים לב ומופתעים.
- לא להסתפק ב"ייעוץ עם דר' Google". לצד מידע מקצועי ורחב, המידע ברשת יכול להיות מלחיץ, מפחיד, לא אמין ולא מבוסס. עם הופעת תסמינים, יש צורך בייעוץ רפואי – פנו לרופא.
לסיכום, דלקת מפרקים עלולה להיות יותר מכאבי מפרקים. המחלה בדלקת מפרקים ובמחלות רקמות חיבור אינה מוגבלת למפרקים בלבד. קיים סיכוי לפגיע באיברי מטרה נוספים בגוף, וביניהם הריאות בשכיחות גבוהה. לאור ההשלכות המשמעותיות של הנזק למפרקים ולריאות, מודעות לנושא, פנייה מהירה לאבחנה, בירור וטיפול מוקדם יכולים לשפר משמעותית את מצב המטופל, למנוע סיבוכים אפשריים ולשפר את איכות החיים ותוחלת החיים במידה רבה.
שנהיה כולנו בריאים!
כותבי המאמר:
פרופ' אלכסנדרה בלביר-גורמן, מנהלת מכון ראומטולוגיה
דר' יניב דותן, מנהל המכון למחלות ריאה ודרכי נשימה
הקריה הרפואית לבריאות האדם, רמב"ם; הפקולטה לרפואה, טכניון, חיפה
עמותת מפרקים צעירים | יוני 2022
שתף/י:
