Moringa oleifera – מורינגה צמח המסייע בטיפול בדלקות מפרקים

למשפחת ה- Moringaceae משתייך רק סוג אחד, מורינגה. לסוג מורינגה משתייכים 13 מינים, שהנפוץ מכולם בגידול ושימוש הוא Moringa oleifera. שמו העברי מורינגה מכונפת. מוצאו מהודו, פקיסטן, אפגניסטן ובנגלדש.
המורינגה הוא עץ טרופי הגדל במהירות רבה ועמיד ליובש. הוא קל לגידול. מרבים לגדל אותו ולהשתמש בו בארצות טרופיות רבות, כגון, פיליפינים, אידונזיה, תאילנד, סרי לנקה, מלזיה, אתיופיה, סודן, במזרח, מערב ודרום אפריקה, אמריקה הלטינית, האיים הקריביים ובאיי האוקינוס השקט.
אין זה פלא שהצמח משך את תשומת לבם של מגדלים ישראלים. הרי זה צמח מתאים ביותר לארצנו, אוהב חום, מצרך המצוי אצלנו בשפע, מסתגל ליובש וגדל במהירות רבה. גידול אינטנסיבי של הצמח התחיל בשנים האחרונות, והמורינגה אמנם מסתגל בקלות לתנאים הקיימים בארץ. הוא גדל במהירות ונותן פרי בתוך כמה חודשים. הוא מצליח במיוחד באזור השפלה והערבה.
כל חלקי הצמח מצויים בשימוש, למאכל, לרפואה, להפקת שמן מהזרעים, ולהכנת מוצרי הגיינה ומוצרים קוסמטיים מהשמן ומהעלים.

המורינגה כצמח מזון

כל חלקי הצמח אכילים, ומאז שנים רבות הוא נחשב לצמח מאכל. הרבו להשתמש בו להזנת ילדים קטנים, נשים בהריון ונשים מיניקות.
העלים נאכלים טריים כסלט, מבושלים, כבושים או מיובשים וטחונים לאבקה. העלים מכילים תרכובות של גפרית שנותנות להם טעם מעט חריף. קל יותר לאכול את העלים מאודים, או מוקפצים עם ירקות אחרים. אפשר לאכול את האבקה עם יוגורט או עם כל מאכל אחר.
ניתן לשמור את העלים הטחונים במשך חודשים ללא קרור, וללא ירידה בערך התזונתי שלהם.
חשיבותו של עץ המורינגה כמקור למזון גדולה בארצות בהן הוא גדל. בסוף העונה היבשה, כשרוב צמחי המאכל כבר יבשים ויש מחסור במזון, מכוסה עץ המורינגה בשפע של עלים טריים ורעננים. הם מומלצים למאכל לכולם, ובמיוחד לאנשים הסובלים מתת תזונה.
העלים עשירים במינרלים ובויטמינים. הם מכילים יותר ויטמין A מגזר, יותר סידן מחלב, יותר ברזל מתרד, יותר ויטמין C מתפוז, יותר אשלגן מבננה.
בנוסף, העלים משמשים מזון לחיות הבית. ובאבקה מהעלים היבשים משתמשים כחומר ניקוי.

הפירות הם תרמילים ארוכים. פירות הבוסר, לפני הבשלת הזרעים הם החלק הידוע והנפוץ ביותר כירק מאכל. הם נמכרים בשווקים, ומרשימים באורכם המגיע עד קרוב ל- 1 מ'. הפירות הצעירים נאכלים כסלט ללא בישול, ניתן לבשל או לטגן אותם. טעמם נעים. התרמילים הבשלים קשים יותר ומכילים הרבה סיבים. נוהגים לטגן אותם.

השורש המעובה מכיל תרכובות גפרית שנותנות לו טעם חריף, דומה לזה של החזרת. זה המקור לכינוי של המורינגה "עץ החזרת".
הפרחים נאכלים מבושלים או מטוגנים בחמאה. הם עשירים בסידן ובאשלגן.
הזרעים מכילים 38%-40% שמן יציב שאינו מתחמצן בקלות. הוא ידוע בשם Ben oil. העיסה שנשארת לאחר כבישת השמן משמשת כמזון לחיות הבית וכדשן לשדות, וכן לטיהור מי שתייה. הזרעים משמשים להכנת שמן.
לזרעים הטחונים יש שימוש תעשייתי חשוב. משתמשים בהם לניקוי מיץ מקנה סוכר ולטיהור מים. חלבון המצוי בזרעים נקשר לחומרים מוצקים ששוקעים והמיץ או המים נעשים צלולים. הזרעים פועלים כחומר מקריש טבעי. הם משמשים לטיהור מי שתיה בקנה מידה גדול.

אבקת מורינגה, הנמכרת על ידי מורינגה ערבה מכילה ב- 100 ג':*
מים 9.9 ג' חלבון 29.4 ג', שומן 5.2 ג', כלורופיל 4.3 ג', פחמימות 41.2 ג', סיבים 19.2 ג', סידן 3.07 ג', נתרן 103 מ"ג, מגנזיום 730 מ"ג, זרחן 204 מ"ג, אשלגן 1.619 ג', נחושת 0.57 מ"ג, ברזל 25 מ"ג, גופרית 870 מ"ג, חומצה אוקסאלית 1.600 מ"ג, ארגינין 1.325 מ"ג, היסטידין 613 מ"ג, ליזין 1.325 מ"ג, טריפטופן 435 מ"ג, פנילאלנין 1.388 מ"ג, מתיונין 350 מ"ג, תריאונין 1.188 מ"ג, לויצין 1.950 מ"ג, איזולויצין 825 מ"ג, ואלין 1.063 מ"ג ערך תזונתי: 329 קלוריות ל-100 ג'.
ויטמין A- בטא-קרוטן 16.3 מ"ג, ויטמין B1- תיאמין 0.71 מ"ג, ויטמין B2- ריבופלבין 1.7 מ"ג
ויטמין B3- חומצה ניקוטינית 8.2 מ"ג, ויטמין E- טוקופרול אצטט 448 מ"ג, ויטמין D3- קלסיפרול 15.2 מ"ג, חומצות שומניות אומגה 3 2.341 מ"ג, אומגה 6 449 מ"ג, אומגה 9 105 מ"ג.
*הבדיקות נעשו על ידי מעבדות בקטוכם בנס ציונה.

רפואה מסורתית

ברפואה המסורתית, בארצות בהן גדלה המורינגה, נוהגים להשתמש בפרחים, בעלים ובשורשים לטיפול בסרטן. בזרעים משתמשים לטיפול בסרטן בחלל הבטן. בניקרגואה משתמשים במירתח מהשורש לטיפול בבצקות. בקליפת הגזע, בעלים ובשורשים נעזרים לשיפור העיכול.
בשימוש חיצוני משתמשים בעלים לחבישת פצעים, מורחים אותם על הרקות במקרים של כאב ראש, ובשמן משתמשים לטיפול בפגעי עור שונים.
ברפואה ההודית משתמשים בעלים לטיפול באנמיה, חרדה, אסתמה, ברונכיט, שיעול, שלשול, זיהומים של העינים והאוזניים, להורדת חום, לטיפול בכאבי ראש, לטיפול בכאבי מפרקים, בפסוריאזיס, בדלקת גרון ובמחלות של דרכי הנשימה העליונים.
מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו שהמורינגה הוא צמח אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי, אנטי פטרייתי, מבייע להרפייה של שרירים חלקים, נוגד דלקת, נוגד טפילים, מסייע להורדת לחץ דם, נוגד אולקוס, מסייע להורדת רמת כולסטרול, מסייע להורדת רמת סוכר, מסייע לעיכול, מונע אנמיה, נוגד שגרון ואנטי אוקסידנט.
ההמלצות לשימוש רפואי בחלקים שונים של המורינגה נאספו מהרפואה העממית ומתוצאות של מחקרים.
חלקי הצמח השונים מומלצים לטיפול בכאבי מפרקים, בדלקות חריפות וכרוניות, לשיכוך כאב, לטיפול בזיהומים בדרכי השתן, הצטננות, זיהום עם הרפס סימפלקס, לסילוק טפילים, לטיפול בברונכיט, בדלקות אוזניים, דלקת גרון, לטיפול באנמיה, למקרים של גסטריטיס, אולקוס, לשיפור העיכול וכתוספת של מינרלים וויטמינים. העלים מומלצים כטיפול למחלות דלקתיות של העור.
השמן המופק מהזרעים משמש למאכל, להכנת סבון ולהגנה על העור.

מורינגה כטיפול בדלקת מפרקים

המורינגה, שפעילותו הוכחה על ידי מחקרים בשנים האחרונות, מעורר עניין רב בעולם המדע. נערכים מחקרים אינטנסיביים כדי לבדוק כיצד משפיע השימוש במורינגה על מחלות כרוניות שהרפואה אינה מצליחה להתגבר עליהן.
מחקרים שנערכים בשנים האחרונות על חיות מעבדה ועל חולים בדלקת מפרקים מראים שהמורינגה מסייע להפחתת הדלקת והכאב. העלים הם אנטי דלקתיים. הם מעכבים שחרור של גורמי דלקת ונוגדי שגרון. הם עשירים במינרלים וויטמינים המסייעים לבנות ולחזק את העצמות.
צמחים אנטי דלקתיים אחרים, כגון הרפגופיטום וחרצית ריחנית, נחשבים כיום ליעילים ביותר לטיפול בדלקת מפרקים.
ברפואת האיור-וודה היה נהוג השימוש במורינגה לטיפול בדלקת מפרקים, ונוהג זה ממשיך גם בימינו.

המורינגה הוא צמח מאכל, חסר רעילות, שאינו מעורר תופעות לוואי שליליות, וזו גדולתו. ניתן לראות אותו כמזון רפואי. ברפואה המסורתית המליצו לנשים בהריון ולילדים קטנים לאכול את העלים והפירות של המורינגה, כדי לבנות לילד שלד בריא וחזק.
רצוי להתחיל להשתמש במורינגה לפני שהמחלה מופיעה. עדיף למנוע את המחלה ולא רק להלחם בה אחרי שכבר הופיעה.
שימוש במורינגה כמזון, מסייע לחיזוק העצמות, להפחתת מצבי דלקת בגוף ולשמירה על הבריאות של מערכת השרירים והשלד.

מאת: ד"ר מינה פארן, חוקרת ומרצה בתחום צמחי המרפא