פולימיאלגיה ראומטיקה הינה המחלה הדלקתית השכיחה ביותר בגיל המבוגר. בשנים האחרונה, חלה התפתחות משממעותית באיפיון המחלה, הבנתה , אבחון וטפול .

מאפיינים קלינים ושכיחות

פולימיאלגיה ראומטיקה הינה מחלה דלקתית כרונית המתאפיינת בכאבים ונוקשות בוקר בעיקר בחגורת הכתפיים ,חגורה תחתונה ושרירי הצוואר. המחלה מתבטאת מעל לגיל 50 אם כי ברוב המטופלים היא מופיעה מעל לגיל 60 . התלונות העיקריות הינן כאבים בעלי אופי דלקתי בכתפיים ויריכיים , כאבים ליליים , נוקשות בוקר של למעלה מחצי שעה. המופע לרוב תת חריף כשרוב המטופלים יודעים לציין מתי הסימפטומים התחילו , לרוב לפני שבועות בודדים כשתוך זמן קצר הם חווים מגבלה קשה בתפקוד ופעילויות היומיום כגון סרוק והלבשה .

הגיל החציוני להופעת המחלה הינו 73 כשהמחלה מעט יותר שכיכה בנשים . השכיחות הינה סביב 700 פר 100000 באוכלוסיה מעל לגיל 50 . השכיחות משתנה באזורים שונים בעולם כשהיא יותר שכיחה בצפון אירופיה ובאוכלוסיה הלבנה.

מעבר לתלונות של כאבים כפי שצויינו לעיל, עד כ50 % מן המטופלים חווים עייפות, חום נמוך וירידה במשקל .

התסריט השכיח היא הופעה הדרגתית של התסמינים – תחילה כאב בכתף ימין, כעבור כמה ימים , מתווסף כאב כתף שמאל ובהמשך לעיתים כאבים במפרקי יריכיים , כשהכאבים הינם בעלי אופי דלקתי באופו מובהק. לעיתים קיימת גם מעורבות של מפרק נוסף כגון ברך או שורש כף יד.

פתוגנזה של המחלה 

סיבתה הינה ידועה. קיים כנראה רקע גנטי מסויים הקשור בנוכחות HLA-DR .מדובר בתהליך דלקתי מובהק הקשור להפרעה בתפקוד של תאי T מסויימים הנמצאים בשכיחות גבוהה אצל המבוגר ועקב כך הפרשה של ציטוקינים רבים כגון IL-6 , IL-17 ועוד .

אבחון 

בדיקות המעבדה אינן ספציפיות אך קיימת עליה משמעותית במדדי הדלקת כגון שקיעת דם וCRP. לא קיימת בדיקה סרולוגית ספציפית לפולימיאלגיה ראומטיקה. יחד עם זאת, חשוב מאד להעריך נוכחות של סרולוגיות המופיעות במחלות ראומטיות אחרות לצורך שלילתן .

לאור זאת, הברור של חולה פולימיאלגיה ראומטיקה כולל גם בדיקות RF, Anti CCP  , ANA  , ANCA . הציפי היא שבדיקות אלו יהיו שליליות . יחד עם זאת, אם הבדיקות חיוביות, יתכן ותסמיניי פולימיאלגיה ראומטיקה הוו תסמין ראשון של דלקת מפרקים שגרונתית או אחר .

הדמיה 

אולטרה סאונד הפך לאמצעי ההדמיתי המועדף לאבחון של פולימיאלגיה ראומטיקה. מקובל לבצע אולטרה סאונד כתפיים ויריכיים כשניתן להדגים ממצאים כגון בורסטיס סוב – דלטואיד , דלקת בגיד הביספס או תפליט במפרק הירך.

להלן דוגמא של דלקת בגיד הביספס באולטרה סאונד :

קיימים עוד אמצעי הדמיה אשר עשויים לחזק את האבחנה של פולימיאלגיה ראומטיקה, כגון MRI, PET-CT ועוד אך לאולטרה סאונד מקום של כבוד, כולל יצוג בקריטריוני הסווג של המחלה .

אבחון 

האבחון מתבסס על שלוב של תסמינים של גיל מעל 50 , כאבי כתפיים , בנוסף לנוכחות של נוקשות בוקר , כאבים ביריכיים ונוכחות של ממצא אולטרה סוני טיפוסי כשזה ניתן לביצוע

אבחנה מבדלת 

חשוב לציין שלעיתים פולימיאלגיה הינו הביטוי החיצוני של דלקת כל דם גדולים Giant cell arteritis (GCA ) אשר עלולה להתבטא בכאבי ראש, אובדן ראיה וכוי. בכ40% ממקרי פולימיאלגיה, ניתן ליהיה לאבחן GCA . לכן קיימת חשיבות רבה בהשלמת האנמנזה בכוון זה על ידי ברור סימפטומים של כאבי ראש , הפרעות בראיה ועוד . במידה וסימפטומים אלה קיימים, יש מקום להמשך ברור לשלילת GCA .

מעבר ל GCA – פולימיאלגיה ראומטיקה יכול להיות סימפטום ראשון של דלקת מפרקים שגרונתית או פסוריאטית, ספונדליוארתריטיס, זאבת , וסקוליטיס או תופעה פרה נאופלסטית .

הטיפול 

הטיפול בפולימיאלגיה ראומטיקה מתבסס על טיפול בפרדניזון במנון נמוך – בין 15 ל25 מג ליום . התגובה הקלינית לרוב דרמטית כשתוך ימים סבורים יש שפור משמעותית בתלונות . רוב המטופלים נזקקים לטיפול בסטרואידים בין שנה לשנתיים וחלקם אינם מצליחים להגמל ונזקקים למנונים קטנים מתחת ל5 מג פרדניזון לאורך זמן . בשנים האחרונות, לאור ההבנה הטובה יותר של התהליך הפתוגנטי, יש ניסיוניות טיפולים עם תכשירים נוספים כגון Leflunimide, חוסמי IL6, חוסמי IL17 ומעכבי JAK . הצפי הוא שבקרוב מאד ההנחיות הטיפוליות ישתנו כשיומלץ לחולים טיפול יחסית מקוצר של פרדניזון ובמידה של התלקחות תוספת של אחד התכשירים מן הקבוצות הנ"ל במידה ואכן יעילותם בטווח הארוך תוכח

בבליוגרפיה

1. Mahmood S. Bin Nelson E, PadniewskiJ and NasrR: Polymyalgia rheumatica: An updated review. Cleve Clin J Med 87: 549-556, 2020.
2. Dasgupta B, Cimmino MA, Kremers HM, Schmidt WA, Schirmer M, Salvarani C, Bachta A, Dejaco C, Duftner C, Jensen HS, et al: 2012 provisional classification criteria for polymyalgia rheumatica: A European league against Rheumatism/American College of Rheumatology Collaborative Initiative. Arthritis Rheum 64: 943-954, 2012.
3. .Bonelli M, Radner H, Kerschbaumer A, Mrak D, Durechova M, Stieger J, Husic R, Mandl P, Smolen JS, Dejaco C and Aletaha D: Tocilizumab in patients with new onset polymyalgia rheumatica (PMR-SPARE): A phase 2/3 randomised controlled trial. Ann Rheum Dis 81: 838-844, 2022. 99. A 2-Week Single-Blind, Randomized, 3-Arm Proof of Concept Study of the Effects of Secukinumab (Anti-IL17 MAb), Canakinumab (Anti-IL-1 b MAb), or Corticosteroids on Initial Disease Activity Scores in Patients with PMR, Followed By an Open-Label Extension to Assess Safety and Effect Duration-ACR Meeting Abstracts Available from: https://acrab- stracts.org/abstract/a-2-week-single-blind-randomized-3-arm-p roof-of-concept-study-of-the-effects-of-secukinumab-anti-il17 -mab-canakinumab-anti-il-1-b-mab-or-corticosteroids-on-initi al-disease-activity-scores-in-p/. Accessed on 31 August 2022