מחלות מפרקים אוטואימוניות ואינפלמטוריות הינן מחלות כרוניות, כיום, מוגדרים יותר מ 100 מצבים ראומטיים כרוניים.
עמותת מפרקים צעירים עוסקת במחלות המפרקים האוטואימוניות והאינפלמטוריות, הנדירות ובתסמונות שונות המערבות את המפרקים.
המחלות המוכרות ביותר הן דלקת מפרקים שגרונתית (RA), משפחת הספונדילוארתרופתיות על מרכיביה.
ביניהן דלקת חוליות מקשחת – AS, דלקת מפרקים פסוריאטית – PsA, טרשת מערכתית (סקלרודרמה), זאבת
אדמנתית מערכתית (לופוס), פיברומיאלגיה וכאב כרוני, בכצט, תסמונת רינו, סיוגרן (שיוגרן), אובאיטיס ועוד.
אדמנתית מערכתית (לופוס), פיברומיאלגיה וכאב כרוני, בכצט, תסמונת רינו, סיוגרן (שיוגרן), אובאיטיס ועוד.
מידע על מחלות אלה ונוספות זמין באתר שלנו וכמובן ניתן לפנות אלינו בכל עת.
מחלה אוטואימונית – מערכת החיסון מגנה עלינו מפני מזהמים (נגיפים וחיידקים).
פעילותה מסתמכת על העובדה שיש ביכולתה להבדיל בין גורמים זרים אשר ביכולתם להזיק לגופנו,
לבין גורמים שאינם מזיקים המהווים חלק מגופנו.
ההסבר הנפוץ כיום מציע, שדלקת מפרקים כרונית מופיעה בעקבות הפעלה לא תקינה
של מערכת החיסון (לא ידוע הגורם המפעיל), אשר מאבדת באופן חלקי את יכולתה להבחין
בין נוגדנים עצמיים ל- ולכן
תוקפת תאים בגופנו, במחלות המפרקים, נפגעים על ידי מערכת החיסון מרכיבים עצמיים של מפרקי הגוף.
תוקפת תאים בגופנו, במחלות המפרקים, נפגעים על ידי מערכת החיסון מרכיבים עצמיים של מפרקי הגוף.
המנגנון המדויק הגורם למחלה זו כמו לרוב שאר המחלות הדלקתיות הכרוניות אינו ידוע.
מחלות אוטו-אינפלמטוריות (דלקתיות עצמוניות)
קבוצת מחלות דלקתיות, המערבות מערכות גוף שונות, כאשר הדלקת נגרמת בדרך כלל ללא טריגר ידוע .
לפעמים ניתן למצוא מקור גנטי למחלות מסוימות כדוגמת FMF – קדחת ים תיכונית משפחתית.
דוגמה נוספת היא דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitis, AS) אשר המבנה התורשתי שלה נקרא HLA-B27.
המשותף למחלות אלו הוא שהדלקת נגרמת בעיקר ע"י המערכת החיסונית הטבעית של האדם, אך בשונה ממחלות
אוטואימוניות, יצירת נוגדנים אינה חלק עיקרי מן התהליך / המנגנון המעורב בהתפתחות המחלה.
אוטואימוניות, יצירת נוגדנים אינה חלק עיקרי מן התהליך / המנגנון המעורב בהתפתחות המחלה.
הגורמים העיקריים במחלות הללו הם הציטוקנים (Cytokines) ציטוקן הוא חלבון המהווה את הבסיס לתקשורת בין תאי מערכת החיסון.
חלק מן המחלות האוטו-אימוניות והאינפלמטוריות עוברות במשפחה, אך חלקן הגדול הוא ללא תורשה ברורה.
חלק מן המחלות האוטו-אימוניות והאינפלמטוריות עוברות במשפחה, אך חלקן הגדול הוא ללא תורשה ברורה.
